פרסום סיפורים

שלום לכולם אני כותבת סיפורים אני כבר כתבתי הרבה אבל החלטתי לעלות בינתיים רק את שני הפרקים הראשונים אני אשמח לקבל עליהם פידביק ואולי אני אעלה את שאר הספר בהמשך.
ראשון, 3.4
אתמול הייתה לי יום הולדת 14 הכי מפתיעה שיש.
בפעם הראשונה בחיי אני לא ידעתי מה לומר! אם הייתה מכיר אותי אז הייתה יודע שיש לי תמיד אבל תמיד מה לומר.
הכול קרה ביום הולדת ה-14 שלי (כלומר אתמול) ההורים שלי סיפרו לי סוד שהם שמרו מאז שנולדתי,לא סודות כמו שיש לי אחות תאומה שמתה בלידה או אח גדול שנלחם ונהרג.אף אחד מהסודות האלו לא נוראים כמו הסוד שהם שמרו, בסוד הזה אף אחד לא מת או נפטר או אפילו נפצע ואף אחד לא מתגרש או מתחתן.הסוד שהם שמרו היה קשור אלי ממש מקרוב כי הסוד הזה היה עליי.אל תחשבו שאני חולה במחלה סופנית או אוטיסטית וגם אני לא הייתי חולה והחלמתי אף אחד מהרעיונות האלו נכונים. תמיד חשבתי שאני דומה למשפחה שלי יש לי את אותו שער כמו אמא שלי ואת אותם עיניים כמו לאבא שלי כנראה שזה פשוט צירוף מקרים.ההורים שלי סיפרו לי שאני… לא אפילו פה ביומן שלי אני לא יכולה לכתוב את הסוד שלי ואם פה אני לא יכולה לכתוב אותו איך אני אמורה לספר לחברים שלי על זה? אני אומרת שאני אשמור אותו לעצמי ואפילו לא אספר לאחים ולחברים שלי זה יהיה הסוד שלי.
שני , 4.4
היום קרה הדבר שבחיים לא ניחשתי שיקרה ועוד כל בית הספר ראה!!!אתה בטח חושב שהושפלתי אבל להפך היום קרה הבלתי יאמן איתן כהן דיבר איתי היום!!!
אתה בטח לא יודע מי זה אז בהזדמנות הזאת אני אספר לכך על כל החברים שלי.
הראשונה החברה הכי טובה שלי לנצח דנה. היא ואני צמד בלתי נפרד תמיד מבלות יחד בהפסקות ואנחנו אפילו יושבות יחד בכיתת אם אבל אנחנו בהקבצות שונות ובהגברות שונות אבל חוץ מזה אנחנו תמיד יחד.דנה היא ילדה עם שער ארוך גלי שחור עיניים חומות כהוות ועור שזוף (כי היא מאוד אוהבת לבלות תחת השמש)היא מאוד אוהבת אומנות והיא מציגה גם תערוכות בבית הספר אבל חוץ מזה היא לא ממש אוהבת ללמוד רק אומנות.היא תמיד מסתובבת עם נעלי “אולסטר” בצבע שחור עם כתמים של צבע יפים שהכנו ביחד (לי יש זוג עם ציורים של הארי פוטר).
ויש את לילי שהיא החברה השנייה הכי טובה שלי ושל דנה אנחנו מבלות הרבה גם איתה ללילי יש שער ארוך חלק בצבע חום בהיר עם גוונים בצבע ענבר וקצוות בצבע בלונדי יש לה עיניים חומות בהירות והיא הכי אוהבת אלגברה היא יכולה לפתור כל תרגיל לפי דעתי היא גאונה ואפילו היא מצטיינת בספורט מה שלא תמיד מצפים מגאונות בחשבון לפחות אני לא.והיא נמצאת בקבוצת כדורגל והיא מספר חמש אז היא כל הזמן מסתובבת עם ג’קט שכתב עליו את שם המשפחה שלה שטראוס ואת המספר חמש.

ואחרונה חביבה יש את רומי שהיא מטורפת על לימודים.כן אני יודעת שזה ממש מוזר כי המון ילדים לא אוהבים ללמוד אבל היא ממש לא חנונית כמו שאומרים על כל הילדים שטובים בלימודים היא אחת הילדות המגניבות ביותר וכן זה לא רע שיש לך חברה שהיא ממש חכמה.
ועכשיו בוא אני יספר לך גם עלי!
אוקי אני מאוד יצירתית אני אוהבת לתפור,לארוג,ולסרוג אני מאוד אוהבת לעזור לדנה עם הציורים,לשחק עם לילי כדורגל ולהכין עם רומי שיעורים.ואני נמצאת במועצת נוער בעיר שלנו (רמת אילן) שאנחנו דואגים לפעילויות לנוער שזה ממש כיף.ואני גם לפעמים אני עובדת בפינת ליטוף שזה ממש נחמד כי אני ממש אוהבת חיות.
הייתי רוצה לספר לך עוד אבל קבעתי עם לילי ורומי שנלמד יחד למבחן במתמטיקה אז ביי.

3 לייקים

כדאי שתציגי את עצמך קודם בפוסט ‘ברוכים הבאים לפורום שלי!’

אממ, יש לך המון בעיות בסיפור, לפחות כרגע.
אני יכולה להיות מעט אכזרית, אז רק שתדעי שזה לא כי אני באמת אכזרית אלא כי אני פרפקציוניסטית והמון דברים מפריעים לי.
את העלילה אי אפשר לבקר ממש כי אלו רק שני פרקים, אפשר לראות שזה יומן ושהיא כנראה מאוהבת (?) באיתי הזה, לא משהו שלא ראיתי אבל אם יהיה טוויסט או משהו נחמד אחר זה לא יהיה רע. הפרק הראשון והשני לא הכי קשורים מבחינת עלילה, הייתי מצפה שאם היא גילתה סוד גדול היא תחזיק את עצמה לא לספר בכוח, אולי לומר שהיא פגשה את אחת החברות שלה ורצתה לספר אבל התאפקה בקושי או משהו בסגנון.
יש לך מחסור רציני בסימני ניקוד (לצערי) אבל לפחות את יודעת להשתמש באלו ששמת ולא תוקעת סימן קריאה בכל מקום (כי זה נוראי ומעצבן). חוץ מזה, וזה יותר בגדר המלצה, מספרים שהם פחות מ-100 כותבים בדרך כלל במילים. זה נוח יותר לקורא. נגיד המשפט הראשון שלך, היה צריך להיות כתוב ככה - “אתמול היה לי יום הולדת ארבע עשרה הכי מפתיע שיש. בפעם הראשונה בחיי ממש לא ידעתי מה לומר! אם היית מכיר אותי, בטח היית יודע שתמיד, אבל תמיד יש לי מה לומר.”
.לא היית צריכה להוסיף בשורה החמישית '‘הכל קרה ביום הולדת 14 שלי (כלומר אתמול)", יכולת פשוט לכתוב “אתמול, ההורים שלי סיפרו לי…”
יש לך כמה שגיאות כתיב וטעויות בזכר או נקבה, נגיד הייתה במקום היית, ו-יום הולדת זה זכר ולא נקבה.
היו פעמים שלא השתמשת באותיות אית’'ן משום מה, למרות שכן השתמשת בשאר הפעמים, וחוסר העקביות הזה משגע אותי. ממש.
לא תקני להשתמש בחמישה סימני קריאה, רק באחד ! או בשלושה !!!, ושלושה זו צעקה מוגזמת, אני אישית ממליצה לא להשתמש בכלל בשלושה סימני קריאה אלא אם כן חייבים.
השתמשת בסלנג כמה פעמים, וציינת שמות מותגים. נניח, כשכתבת נעלי אולסטאר, לא היית חייבת לכתוב דווקא אולסטאר, כי לציין מותגים זה רעיון רע. צריך לברר עד כמה הוא קשור לדמות, כמה הוא מוכר והמון דברים. יכולת לומר שהיא תמיד מסתובבת עם נעליים שחורות עם כתמי צבע בלה בלה בלה אין לי כוח להמשיך לכתוב את זה.
במקום ג׳קט (שזו במילא לא הבחירה הנכונה למילה. אני מניחה שהתכוונתי לסווטשירט?) יכולת לכתוב עליונית. במקום קפוצ׳ון, אפשר לכתוב ברדס. במקום ג׳קט (נניח לפגישה רשמית) אפשר לכתוב מקטורן.
עכשיו האורך של הפרקים. אם את מעלה את זה באיזשהו מקום, ואת מעלה פרק בשבוע נגיד, את צריכה פרקים ארוכים יותר. לדעתי, פרק צריך לשאוף ל-2,000 מילים, כש-1,500 זה המינימום. אם את מעלה פעם ביום או משהו כזה, את יכולה להשאיר את הפרקים כמו שהם.
אני מצטערת אם הייתי תוקפנית, זה לא בכוונה להפריע לך. סך הכל אני חושבת שזה דיי טוב, ושאם תתקני את זה אני אשמח להמשיך ולקרא את הסיפור.

אז אני אהיה עצבני כשאני אקרא את זה?

יש מצב
אני נהניתי עצבנית

נהייתי**

לא, לי יש אובססיה לכל מה שקשור לשפה/לשון/מה שזה לא יהיה… (אם לא שמת לב לזה עד עכשיו צריך לבדוק אותך…)

גם לי יש
אני פשוט משתדלת להיות נחמדה
זה לא ככ עובד לי אבל אני לפחות מזכירה לאנשים שאני משתדלת להיות נחמדה

עוד לא ראית את התקפי התיקונים שלי? (באתר הקודם יש לי הרבה יותר כי פה אין לי שמץ בכלל על האנשים חוץ מהשם שלהם, ובסדנה אני ‘‘מכיר’’ אותם)

אני ממש ממש עוצרת את עצמי לא לתקן כי אנשים כועסים עליי
כל הקבוצה של הכיתה בערך יצאה עליי כי תיקנתי אנשים שכתבו אני יעשה או כאלו

ואי אני כל כך מזדהה איתך:joy::joy: אבל אצלנו למזלי אני לא היחידה שמתקנת:v:

למי אכפת מהם???
אני פשוט לא מתייחס אליהם…

זה הגיע לזה שילדים פנו אליי בפרטי והתחילו לקלל אותי
כיתה מטוטמת, אבל עדיין כיתה

וואט!?! מאיפה את?

לי אכפת שאנשים ידברו/יכתבו עברית תקנית, את יודעת כמה פעמים יצאו עליי/קיללו אותי/הציקו/ניסו להרביץ (לא כל כך הלך להם) בגלל שתיקנתי אותם? לא אכפת לי, אם זה מעצבן אותם אז שלא ידברו עברית שגויה…

מה אתם רציניים!?! מה זה:joy::joy: איזה כיתות יש לכם… בכיתה שלי רק פעם ב היו יוצאים על ילד אם הוא היה מתקן מעם לאם או משני לשתי, או סתם ילדים דיסלקטים שכבר התרגלו שמתקנים אותם אבל גם זה אם מישהו היה מתקן רק בהתחלה אמרו לו “דיי, הבנו, שקט,” וכו’. אבל לקלל!?! להרביץ!?!

אני לא בכיתה, אני לא לומד…

לפעמים זה עולה יותר מדי על העצבי, אבל כל עוד הם מדברים עברית שגויה אז אני אמשיך!!!

ואני מחוננן!!!

אולי כדאי שנעביר את הדיון הזה ל’חפירות בע’‘מ’? (פתחתי אותו מקודם) כי זה לא קשור פה בכלל…